הפריוויו של עונה קודמת (רותם אלרן): https://hoops.co.il/?p=210877.

מאזן בעונה שעברה: 40-32 (מקום שישי אחרי שובר שוויון עם הלייקרס והבלייזרס), הפסידו בסיבוב הראשון לקליפרס (4-3).

אולם: אמריקן איירליינס סנטר.

מאמן ראשי: ג'ייסון קיד, מאזן קריירה כמאמן ראשי בעונה הרגילה (183-190), בפלייאוף (9-15), עונתו הראשונה כמאמן הקבוצה.

ג'נרל מנג'ר: ניקו האריסון.

עונה שעברה

לפני שתי עונות (2019-20) דאלאס שברו שיא היסטורי של יעילות התקפה קבוצתית, אך נשלחו הביתה אחרי הפסד בסיבוב הראשון לקליפרס. כמסקנה, דאלאס כיוונו לשיפור הגנתי וניסו להתחזק בהגנה על חשבון ההתקפה (ריצ'רדסון על חשבון סאת' קארי) כדי לשדרג את הקבוצה כך שהקבוצה תוכל להתקדם מעבר לסיבוב אחד בפלייאוף. רעיון טוב בתיאוריה, שלא הצליח כל כך בפרקטיקה.

העונה התחילה חלש בגלל שחקנים שחלו בקורונה ובידודים, קליעה נוראית (מקום אחרון בליגה באחוזים מ-3), ולוח משחקים מאוד קשה. אחרי 23 משחקים הקבוצה נאבקה בתחתית המערב עם מאזן 9-14. אחרי הפסד מביך לווריורס, עם שיא קריירה של 40 נק' לקלי אוברה (בעונה חלשה), הקבוצה התחילה לחזור לעצמה. השחקנים חזרו לקלוע ביעילות, ויחד עם הקליעות חזרו הניצחונות. המאבס המשיכו את העונה עם 31 ניצחונות ו-18 הפסדים והתמקמו במקום השישי במערב. בסיבוב הראשון בפלייאוף שוב נתקלו בקליפרס החזקים, בסדרה מצוינת הקבוצה הגיעה למשחק שביעי שבו הפסידה לקוואי וג'ורג'.

לוקה המשיך להתקדם באופן מאוד מרשים: הוסיף קליעה מחצי מרחק ברמה עילית, שיפר את ההגנה וגם את הקליעה משלוש, כאשר השיא הגיע בפלייאוף עם משחקים כמעט מושלמים של 35.7 נקודות למשחק, 7.9 ריבאונדים ו-10.3 אסיסטים בממוצע. הבעיה נשארה הצוות המסייע. מעבר לעזרה חלקית מטימי הארדאווי, דוריאן פיני-סמית' ובובאן, אף שחקן אחר לא עמד בציפיות בפלייאוף. פורזינגיס היווה את האכזבה המרכזית עם הופעות חלשות בעונה הרגילה ובפלייאוף. אין ספק שלוקה צריך עזרה נוספת כדי לעבור סיבוב בפלייאוף.

מהלכי הקיץ

נשארים: לוקה דונצ'יץ', קריסטאפס פורזינגיס, טים הארדאווי ג'וניור, מקסי קליבר, ג'יילן ברונסון, דוריאן פיני-סמית', בובאן מריאנוביץ', דווייט פאוול, ווילי קאולי סטיין, טריי בורק, טיירל טרי, וג'וש גרין.

מצטרפים: רג'י בולוק (שחקן חופשי מניו יורק), מוזס בראון (בטרייד מבוסטון, לפני כן באוקלהומה), סטרלינג בראון (שחקן חופשי מיוסטון), ופראנק נטיליקינה (מניו יורק).

עוזבים: ג'וש ריצ'רדסון (בוסטון בטרייד), ג'יי ג'יי רדיק (פרישה), וניקולו מלי (מילאנו).

מצטרפים (משמעותיים) להנהלה: ג'ייסון קיד (מאמן ראשי), ניקו האריסון (ג'נרל מנג'ר) ודירק נוביצקי (יועץ מיוחד).

עוזבים (משמעותיים) בהנהלה: ריק קארלייל (מאמן ראשי לאינדיאנה), דוני נלסון (ג'נרל מנג'ר פרש), וג'אמל מוסלי (עוזר מאמן, כעת מאמן ראשי באורלנדו).

עם סיום העונה, דוני נלסון, הג'נרל מנג'ר פרש. נלסון היה בהנהלת הקבוצה 24 עונות, הוא זה שהחליט על צירוף נוביצקי לקבוצה, ולו מגיע הקרדיט על הבחירה של לוקה. יום לאחר פרישתו של נלסון, גם ריק קרלייל, מאמן הקבוצה התפטר. קרלייל כיהן כמאמן הקבוצה במשך 13 העונות האחרונות כולל זכיה באליפות היחידה של הקבוצה. לקח למארק קיובן כשבוע לגייס את המחליפים. ג'ייסון קיד, אגדה כשחקן, אבל מאמן שעדיין לא הוכיח את עצמו, הוחתם כמאמן הקבוצה. ניקו האריסון, שהגיע מתפקיד שיווקי בנייק, הוחתם כג'נרל מנג'ר. לפי דעתי, ג'ייסון קיד הוא חרא מאמן. למרות שיאניס אהב אותו במילווקי, קיד לא הצליח לשדרג את הקבוצות שאימן, חסר אינסטינקטים טקטיים, משחק משחקים מנטליים עם שחקנים ופאקינג פסיכופט. כל זה מתואר בספר "Giannis: The Improbable Rise of an MVP" מאת מירין פיידר. אתם מוזמנים להתרשם בעצמכם מהספר או מהשרשור:

הנקודה העצובה פה היא שהתשובה לעמדת המאמן הראשי הייתה מתחת לאף אצל עוזר המאמן ג'אמל מוסלי, שגדל אצל קרלייל שידוע כמאמן מקצועי ואהוד, בעיקר ע"י לוקה. בזמנים שבהם כוכבים יכולים לכפות טרייד בכל רגע (לדוגמא, בן סימונס חתם רק לפני שנתיים חוזה ארוך טווח וכיום דורש טרייד) זו אולי התכונה הכי חשובה אצל מאמן. למרות כל הביקורת, עד כה, השמועות לגבי החיבור של קיד לקבוצה חיוביות. קיד טס לסלובניה וללטביה לבקר את שני כוכבי הקבוצה ואומרים שיש לו תקשורת מצוינת עם פורזינגיס. לצערי, אני לא אופטימי לגבי היכולת שלו להתמיד ביחסים טובים עם השחקנים, ובוודאי לא לגבי שיפור ביכולות המקצועיות שלו כמאמן.

ללא בחירות בדראפט הקבוצה ניסתה להשתפר דרך טריידים ושוק השחקנים החופשיים. דאלאס נפטרה מהחוזה של ריצ'רדסון המאכזב וקיבלה עבורו חריגת טרייד ואת מוזס בראון, סנטר צעיר שלא נבחר בדראפט 2019, שיחק בעונה שעברה באוקלהומה, שם הפתיע עם יכולת שמירת טבעת, סיום ליד הסל וריבאונדים בקבוצה חלשה. ניקו האריסון פתח חזק את שוק השחקנים החופשיים עם החתמה של מספר שחקנים ביום הראשון. רג'י בולוק, שחקן 3&D מניו יורק, יוכל לתרום מהספסל, הוחתם על 10 מיליון לעונה לשלוש עונות. סטרלינג בראון, קיבל הזדמנות בשנה האחרונה ביוסטון החלשים והוכיח את עצמו כקלעי מצוין (42% משלוש ב-4 ניסיונות למשחק), הוחתם על חוזה של 3 מיליון לעונה לאורך שנתיים. גולת הכותרת של היום הראשון הייתה ההחתמה מחדש של טים הארדאווי ג'וניור, אחד מעמודי התווך של הקבוצה, על מחיר מבצע של כ-18 מיליון בממוצע לעונה לארבע העונות הבאות. בסיום האולימפיאדה ההנהלה טסה לסלובניה למהלך הגדול של הקיץ – החתמת לוקה להארכת חוזה רוקי היסטורית של 207 מיליון שיתפרשו לאורך חמש עונות החל מעונת 2022-23. המהלך האחרון היה ההחתמה של פרנק נטיליקינה על חוזה מינימום. מדובר בשחקן הגנה מצוין, שנבחר שמיני בדראפט של 2018 על סמך פוטנציאל גולמי. נקודה מעניינת היא שנטיליקינה נבחר בחירה לפני הבחירה של דאלאס (שבחרה את דניס סמית' ג'וניור הכושל) תחת שמועות שדאלאס תכננו לבחור בנטיליקינה, שכעת מקבל את ההזדמנות האחרונה שלו להיות שחקן בליגה בדאלאס. לסיכום, במהלכיה בקיץ, דאלאס (שוב) לא הצליחה להביא ללוקה את העזרה שלה הוא זקוק.

מה יהיה

חמישיה: חם מהתנור: קיד אתמול בלילה הודיע שפורזינגיס ישחק בעמדה 4 ולכן החמישייה תהיה לוקה דונצ'יץ', טים הארדאווי ג'וניור, דוריאן פיני סמית', קריסטפס פורזינגיס, דוויט פאוול / מוזס בראון / ווילי קואלי-סטיין / בובאן.

ספסל: ג'יילן ברונסון, סטרלינג בראון / ג'וש גרין, רג'י בולוק, מקסי קליבר, הסנטרים שלא פתחו.

מחממים את הספסל: טריי בורק, טיירל טרי, פרנק נטיליקינה, ושאר מהסנטרים (אלה שלא יצליחו לתרום).

כשמדברים על דאלאס חייבים להתחיל מלוקה. אני מצפה שדונצ'יץ' ימשיך במגמת השיפור של שלוש השנים הראשונות שלו בליגה. את האמת, הוא כל כך מצטיין שלא ברור לי באיזה אספקט של המשחק שלו הוא ישתדרג השנה. אני מצפה מלוקה לעונה ברמה של MVP. לוקה הוא מנייה בטוחה. השאלות מתחילות לגבי מספר 2 בקבוצה, פורזינגיס, המפתח להצלחה של הקבוצה: הצטיינות שלו תשדרג את המאבריקס מקבוצת פלייאוף לקונטנדרית.

קריסטפס מסיים עונה חלשה עם שפל של סדרת פלייאוף במהלכה ריק קרלייל השתמש בו בתור קלע סטטי בלבד – כהסחת דעת להגנה של הקליפרס. היו שמועות שפורזינגיס ביקש טרייד, אבל אחרי ההתפטרות של קרלייל הצהיר שהוא פותח דף חדש בקריירה, ואני מאוד מקווה שזו האמת. יש סיבות לאופטימיות. ראשית, זה היה הקיץ הראשון שפורזינגיס בריא ויכול לעבוד על המשחק שלו ולבנות ביטחון. שנית, ג'ייסון קיד הצהיר שהוא מתכנן להשתמש בו באופן דומה לתפקידו בניו יורק, כלומר יותר נגיעות פוסט ובכלל לקיחת חלק גדול יותר בהתקפה. זה משמעותי עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון שההגנה של פרוזינגיס משתפרת מאוד כאשר הוא מצליח בהתקפה (כפי שראינו מהתקופה שלו בניו-יורק). האם פרוזינגיס יחזור להיות חד הקרן (ברמת אולסטאר) כפי שהיה בניקס או שיפצע בתחילת העונה ויחזור בהמשך כשחקן 7-3 שמשליך שלשות? זו השאלה שתקבע את גורל הקבוצה בעונה הקרובה ובכלל בעתיד הקרוב.

עם כל הביקורת על ג'ייסון קיד, אם יש דבר שהוא עושה טוב זה פיתוח שחקנים עם פוטנציאל (יאניס). אני מקווה שג'וש גרין ומוזס בראון יממשו את הפוטנציאל שלהם ובכך יתרמו לקבוצה. ג'וש גרין, הבחירה ה-18 מהדראפט של 2020, לא קיבל הזדמנויות אצל קרלייל ואולי קיד יוציא ממנו משהו. מוזס בראון, הוא ההפך מגרין, קיבל הרבה דקות משחק בקבוצה חלשה וצריך להוכיח את עצמו בתור שחקן מועיל בקבוצה מנצחת.

אני צופה שדאלאס ימשיכו להיות בצמרת הליגה מבחינה התקפית ובינוניים בהגנה ומקווה שבזה קיד לא יהרוס. כפי שראינו אצל סלובניה באולימפיאדה, כימיה בין השחקנים זה חלק מאוד חשוב בבניית קבוצה חזקה. רוב השחקנים המשמעותיים בקבוצה (לוקה, פורזינגיס, טימי, DFS, מקסי, פאוול ואסור לשכוח את בובאן) כבר משחקים שנתיים ביחד, התחברו יפה וזה אמור להיות יתרון יחסי של הקבוצה על המתחרות.

תחזיות

גילוי נאות: אני אוהד מאבריקס, אולי התחזיות שלי קצת אופטימיות…

תחזית אופטימית: לוקה עם עוד עונת קפיצה הופך לשחקן הדומיננטי בליגה וזוכה ב-MVP. פרוזינגיס משחק כמו בניו יורק ונבחר לאולסטאר. הקלעים קולעים, קיד לא עושה נזק ודאלאס מסיימים במקום הראשון במערב בעונה הרגילה. בפלייאוף אף קבוצה לא מצליחה לעצור את לוקה. דאלאס עוברים בקלות את שני הסיבובים הראשונים ומנצחים את הלייקרס בגמר המערב בשבעה משחקים. בגמר, דאלאס מנצחים את הסופר-טים של הנטס. לוקה נהיה דה-פקטו שחקן היכל התהילה כבר בגיל 23.

תחזית פסימית: פורזינגיס נפצע במשחק הראשון של העונה ולעולם לא חוזר לרמת המשחק שהציג בניו יורק. לוקה סוחב את הקבוצה במהלך העונה, אבל בעיות הקרסול שלו מתעצמות והוא מצליח לשחק רק 30 משחקים כל העונה. דאלאס מפספסים את הפלייאוף. למזלם, השנה לא העבירו את בחירת הסיבוב הראשון שלהם בדראפט.

תחזית ריאלית: לוקה משחק ברמת MVP ובצדק זוכה בתואר. פורזינגיס מתקרב ברמת המשחק שהציג בניו יורק. דאלאס מסיימים את העונה הרגילה במקום השלישי במערב עם אחת מההתקפות היעילות בליגה, עוברים שני סיבובים ומסיימים את העונה בגמר המערב אחרי שישה משחקים מול הלייקרס.